קורות חיים למפתח/ת תוכנה

בסריקה הראשונה מחפשים שלושה דברים: איזה סוג פיתוח עשיתם בפועל (פרונט, בק, מובייל, דאטה, אינפרה), באילו שפות וכלים, ובאיזה סוג סביבה — סטארטאפ קטן, חברה גדולה, מוצר או שירותים. רק אחרי שהתמונה הזאת ברורה קוראים את שורות הניסיון עצמן, ולכן כדאי שהתקציר וחלק הטכנולוגיות יופיעו למעלה ויענו על השאלות האלה בשניות.

בישראל שתי הגרסאות מקובלות בהייטק. לחברות בינלאומיות, לצוותים דוברי אנגלית או למשרות בחו״ל עדיף מסמך באנגלית. למשרות בחברות מקומיות עברית עובדת מצוין, כל עוד שמות הטכנולוגיות נשארים באנגלית ובאותיות המקוריות שלהן. אפשר לבנות גרסה אחת ולתרגם אותה בתוך המערכת, ואז להחליף תבנית ל-LTR.

מקבצים לפי קטגוריות — שפות, פריימוורקים, בסיסי נתונים, ענן ו-DevOps, כלים — ומשאירים רק מה שאתם באמת מסוגלים לדבר עליו בראיון. רשימה של ארבעים טכנולוגיות מרמזת שרובן נגעתם בהן פעם אחת. עשר עד עשרים פריטים מסודרים משדרים ביטחון הרבה יותר.

עדיף לא להשתמש בכוכביות או באחוזים, כי הם סובייקטיביים ואי אפשר לאמת אותם. אם רוצים להבחין בין עיקר לשוליים, מספיק לפצל לשתי קבוצות: כלים שעבדתם איתם באופן יומיומי, וכלים שיש לכם היכרות איתם. את העומק האמיתי בודקים ממילא בראיון הטכני.

פרויקט אישי שווה מקום כשהוא רלוונטי, עובד ואפשר להיכנס אליו. מוסיפים שם, שורה על מה הוא עושה, הטכנולוגיות וקישור. אם המאגר ריק, ישן או מכיל רק תרגילי קורס — עדיף להשאיר אותו בחוץ. קישור שבור או פרופיל ריק פוגעים יותר משהם עוזרים.

מבנה של שלושה חלקים: מה בניתם, באיזה הקשר טכני, ומה זה שינה. אם יש לכם נתון מדויק שאתם יכולים לעמוד מאחוריו — הוסיפו אותו. אם אין, אל תמציאו אחוזי שיפור. אפשר לתאר תוצאה בלי מספר, למשל מעבר משירות מונוליטי לשירותים נפרדים או הקטנת זמן הבנייה, ולפרט את הפרטים המדויקים בראיון.

עמוד אחד עד ארבע-חמש שנות ניסיון, שני עמודים למי שמעבר לכך. גם בשני עמודים, התפקידים הישנים מקבלים שתי שורות בלבד. אף מגייס לא קורא שלושה עמודים על תפקיד שהסתיים לפני עשור, וקיצור הוא בעצמו סימן ליכולת לתעדף.