קורות חיים להייטק שקוראים אותם עד הסוף

תלוי במעסיק. בחברות רב-לאומיות ובסטארטאפים שבהם שפת העבודה אנגלית, מסמך באנגלית נקרא טבעי יותר ועובר בקלות לצוותים בחו״ל. בחברות ישראליות, בגופים ציבוריים ובחברות שירות, עברית מקובלת לחלוטין. אם אתם לא בטוחים, אנגלית היא ברירת מחדל בטוחה למשרות פיתוח, ואפשר להחזיק את שתי הגרסאות ולשלוח לפי המשרה.

מחלקים לקבוצות קצרות — שפות, פריימוורקים, בסיסי נתונים, תשתיות וכלים — ומשאירים רק מה שבאמת השתמשתם בו. אחר כך מוודאים שהכלים המרכזיים מופיעים גם בתוך שורות הניסיון, בהקשר של מה בניתם איתם. רשימה ארוכה בלי הקשר נראית כמו רשימת קניות ולא כמו ניסיון.

עדיף לא בגרפים ולא באחוזים — הם לא ניתנים לאימות ולעיתים גם לא נקראים נכון בחילוץ טקסט. אם חשוב להבדיל, כתבו זאת במילים פשוטות, למשל להפריד בין כלים שאתם עובדים איתם יומיומית לבין כלים שהכרתם בפרויקט אחד.

מעלים את הפרויקטים למעלה. פרויקט אישי, פרויקט גמר, בוטקאמפ או תרומה לקוד פתוח יכולים לתפוס את מקום הניסיון, בתנאי שכתוב מה בניתם, באילו כלים, מה היה האתגר ומה התוצאה. קישור למאגר קוד עובד שווה יותר מתיאור ארוך.

GitHub או מאגר קוד אחר, LinkedIn מעודכן, ואם רלוונטי גם אתר או פורטפוליו. חשוב לוודא שהקישורים עובדים, שהפרופיל לא ריק ושמה שמופיע בו לא סותר את המסמך. קישור למאגר בלי README או בלי קוד עדכני עלול להזיק יותר מלעזור.

לא. מדדים משכנעים רק כשהם אמיתיים וכשאתם יכולים להסביר אותם בראיון. אם אין לכם מספר מדויק, תארו את ההיקף במילים — סוג המערכת, גודל הצוות, סוג המשתמשים או האתגר הטכני. אין לכתוב מספרים משוערים כאילו הם נמדדו.

עמוד אחד מספיק לרוב המועמדים עד כחמש שנות ניסיון. משם שני עמודים סבירים, בתנאי שהעמוד הראשון מכיל את החומר החזק ביותר. עדיף לקצר ניסיון ישן ולא רלוונטי לשורה אחת מאשר להאריך.